פס"ד בעניין משמורת קטינים

פתח דבר:

בני זוג ולהם 2 ילדים בגילאים 13 ו-8 הגיעו לקץ דרכם המשותפת לפני כשנה ומחצה, אך הם המשיכו לגור יחדיו עד להכרעה בעניין משמורת ילדיהם הקטינים. במהלך תקופה זו נותק הקשר לחלוטין בין הבן הבכור, נ.מ., לבין אמו ואין חולק, כי הוא יישאר במשמורתו. הבת הקטנה, מ.מ.,  קשורה וקרובה לשני הוריה ובענין משמורתה קיימת מחלוקת עזה בין ההורים. במחלוקת זו עלי להכריע כעת.

א.        הרקע הרלבנטי:

1.         התביעה שלפניי היא תביעה למשמורת קטינים אותה הגיש התובע (להלן : " האב") כנגד הנתבעת (להלן : " האם") ביום 23/8/2010. יצוין, כי האם מצדה הגישה שתי תביעות: מזונות אישה וקטינים (תמ"ש 19584-06-10) ותביעה רכושית לאיזון משאבים (תמ"ש 19617-06-10). מסיבות שלא הובררו לבית המשפט לא הגישה האם תביעה למשמורת הקטינים, הגם שעולה מהחומר שבתיק, כי עם פרוץ הסכסוך הודיע האב, כי ייאבק על משמורתם.

2.         האב והאם בני עדות שונות ; האב חסר דת והאם הינה יהודיה והם נישאו בנישואין אזרחיים ביום 2/9/1995 באוקראינה ועלו לישראל בחודש דצמבר 1996. כתוצאה מנישואיהם נולדו להם 2 ילדים משותפים: נ.מ. יליד 29/09/1998 כיום בן 13 שנים ומ.מ. ילידת 15/11/2003 כיום בת 8 שנים (להלן: " הקטינים"). האב ללא כל קרובי משפחה בישראל ואילו לאם הורים שמתגוררים בסמיכות לה ואח שהיא אינה בקשר עמו.

3.         יחסי הצדדים ידעו תמורות לא מעטות, כאשר נראה כי המשבר האחרון ביחסים הוא גם "שירת הברבור" של נישואין אלו. משבר זה פרץ בסוף שנת 2009, עת אושפזה האם במרכז לבריאות הנפש ע"ש "אלמוני" בשל התמכרותה לאלכוהול ושתייתה המופרזת. שני הצדדים מתארים תקופה זו כנקודת השבר הקריטית ביחסיהם.

4.         ביום 6/12/2009 אושפזה האם במחלקה סגורה בבית החולים לעיל וזאת לתקופה של כחודש ימים עד ליום 3/1/2010 עת שוחררה לשיקום בביתה. אין חולק, כי האב והוריה של האם הם שטיפלו בקטינים בעת זו.

5.         כחודש מאוחר יותר הודיע האב, כי ברצונו להתגרש ולהיאבק על משמורת הקטינים ולאחר מספר חודשים ספורים הוגשו התביעות השונות.

6.         למרות הקרע החמור ביחסי הצדדים, הם המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת תקופה של מעל שנה מאז הגשת התביעות, כאשר שניהם ממתינים בכיליון עיניים להכרעה שיפוטית בעניין משמורתם של ילדיהם הקטינים.

7.         זה המקום להדגיש, כי בית המשפט ראה לנכון להזמין תסקיר סעד ובו המלצות לעניין המשמורת , כבר בדיון הראשון שנערך בתיק זה ביום 17/10/2010, כאשר העו"ס לסדרי דין מעיריית פלונית הייתה אמורה להגיש תסקירה עד ליום 17/12/2010.

8.         העו"ס לסדרי דין לא הגישה התסקיר במועד ובית המשפט הביע דאגתו לשלום הקטינים מהקרע המתמשך בין ההורים ומהעובדה שלא הונחו בפניו המלצות לעניין המשמורת, כאשר המשפחה ממשיכה להתגורר תחת אחת. בלית ברירה, קבע בית המשפט דיון במעמד הצדדים והעו"ס לסדרי דין ליום 16/3/2010 אליו הייתה אמורה גם העו"ס להתייצב כדי לנמק הטעם לאי הגשת התסקיר במועד (ראה החלטה מיום 3/2/2011).

9.         ביום 6/3/2010 הודיעה העו"ס לסדרי דין, כי עקב העומס בו נתונות העו"ס במחלקתה ורשימת ההמתנה הארוכה לא עלה בידה להכין התסקיר, אך היא תתעדף הטיפול בתיק בהתאם להנחיות בית המשפט. עם זאת, גם במסגרת הודעה זו לא נקבה העו"ס לסדרי דין במועד החזוי או בצפי מוערך להגשת התסקיר.

10.        עמדתה זו של העו"ס לסדרי דין לא הפיסה את דעת בית המשפט אשר שב והביע החשש לשלום הקטינים עקב היעדר טיפול ראוי של גורמי הרווחה ביישום החלטותיו השיפוטיות. מצב דברים זה, בו לא היה ידוע מתי יוגש תסקיר סעד וכאשר חלפו לא פחות מ-5 חודשים מאז שזה הוזמן, הביא את בית המשפט להציע לצדדים למנות מומחה פרטי מתחום הפסיכודיגאנוסטיקה ו/או העבודה הסוציאלית אשר יערוך חוות דעת בתשלום בעניין משמורת הקטינים (ראה החלטתי מיום 7/3/2011).

11.        שני הצדדים הודיעו אמנם, כי אין להם התנגדות למינוי מומחה חיצוני, ברם ביקשו להטיל עלות שכר טרחתו במלואה על הצד שכנגד (האם בשל השתכרותה הנמוכה והאב בשל חיובו במזונות זמניים). במצב דברים זה ובהיעדר יכולת כלכלית מטעם הצדדים לממן חוות דעת של מומחה חיצוני כאמור, נמנע בית המשפט ממינוי מומחה כאמור יום 31/3/2010, כי ימתין לתסקיר הסעד.

12.        ביום 3/8/2011 התקבלה בבית המשפט הודעת העו"ס לסדרי דין, כי נדרשות בדיקות משלימות עם בני משפחתה של האם ובכפוף לביצוען של אלו יוגש התסקיר.

13.        ביום 25/10/2011, כשנה לאחר שהוזמן תסקיר הסעד, הוא הוגש לתיק בית המשפט ונשלח לצדדים במישרין. בו ביום קבעתי התיק לדיון ל-7/11/2011 לשם שמיעת עמדות הצדדים ביחס לתסקיר והמלצותיו.

14.        בדיון שנערך ביום 7/11/2011 הביע ב"כ האם התנגדותו הנחרצת להמלצות התסקיר ולקביעותיו ועתר למינוי מומחה חיצוני מטעם בית המשפט (לאחר שפניית בית המשפט למינוי מומחה כאמור נדחתה על ידי שולחתו מטעמים כלכליים, כשמונה חודשים קודם לכן). משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות ועל מנת לשקול יתר עתירותיו של ב"כ האם ולאור חלוף הזמן הרב מאז הוגשה התביעה, קבעתי התיק לדיון הוכחות מיידי לשבוע לאחר מכן (15/11/2011), במעמד העו"ס לסדרי דין.

15.        ביום 15/11/2011 העידה העו"ס לסדרי דין והשיבה לשאלות ב"כ הצדדים ושאלות בית המשפט. ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות בעלי הדין וכעת, משהוגשו סיכומי הצדדים הגיעה כעת שעת ההכרעה.

ג.         טענות האב: